דימיטרי: "חתול תפס לך את הלשון?" שאלתי, מנענע בראשי לעבר האישה. סבלנותי פקעה, וידעתי שהיא רואה זאת בעיניי. "או שאצטרך לחלץ ממך תשובות בשיטה אחרת?" אורורה התרחקה ממני, לבה דפק בחוזקה על כלוב הצלעות שלה כשנעצה בי מבט, מעכלת את דבריי. עיניה היו נעוצות בשלי למשך מספר שניות, ולא יכולתי לעצור את החיוך המרוצה שעל שפתיי למראה לחייה האדומות, כשריח העוררות שלה מילא את נחיריי. הזאב אומגה שלה יימשך ויתפתה בקל