אורורה:
הייתי חייבת להודות, הכאב והכעס שהרגשתי באותו רגע היו כאלה שלא הייתי חושבת שאעבור אותם.
הייתי רוצה שהיא תטעה.
כשנסעתי לגן הזה, הלוואי שלא הייתי מוצאת את איוואן. הלוואי שהוא לא היה שם ומחכה לה, אבל כשנסעתי למלון, פשוט לא ידעתי מה אני מרגישה.
ישבתי במרפסת הכניסה של הבית, לא רציתי להיכנס כשצפיתי בשקיעה.
לחשוב שהולכתי שולל להאמין ששנינו יכולנו להיות ביחד. לחשוב שהאמנתי לרגע שהוא רוצה קשר איתי.
















