אאורורה: יצאתי מהבית, זועפת כשקלטתי את הריח של האדם היחיד שלא רציתי לראות. מבטה הצטלב עם שלי כשהיא ישבה על הספה במרפסת הכניסה, ופלטתי נהמה חלשה לא רצונית שגרמה לה לצחוק. "אוי ואבוי, נראה לי שנפלת למלכודת שלו ולמילים ה'אדיבות' שלו, חזק יותר ממה שהיית צריכה, לא?" היא שאלה, ואני קפצתי את אגרופי. עיניה היו נעוצות בשלי למשך כמה שניות כשהיא קמה, ונענעתי לה בראשי. "החוצפה שיש לך..." "תאמיני לי, יפה שלי,