אורורה: הבטתי מעלה אל האלפא כשנכנס לחדר השינה שלי. מבטי נפגש בשלו, והוא הנהן באישור, כאילו קיבל את מבוקשו. העובדה שאכלתי, או ליתר דיוק, הכרחתי את עצמי לעשות זאת, הפתיעה אפילו אותי. לא ציפיתי לעשות זאת, בהתחשב בעובדה שהייתי מרוגזת מתמיד, והאיש ידע זאת היטב. בנוסף, הייתה העובדה שהוא ידע שאני נסערת מכל מה שקורה, פשוט לא יכולתי שלא למצוא את עצמי מרגישה אבודה לחלוטין. "מה שלום הלחי שלך?" הוא שאל, מהנהן