אורורה: נשמתי בכבדות כששאפתי אוויר, מעכלת את העובדה שהתעוררתי. בטני כאבה, ולא יכולתי שלא לזעוף כשמצאתי את עצמי שוכבת במרפאה של הלהקה כשדימיטרי יושב לידי. מבטיו הצטלבו לרגע עם שלי, אך מהרתי להסיט את מבטי ממנו, לא רציתי לפגוש את עיניו. להפתעתי, ידו של הגבר אחזה בידי ולאט ובזהירות שילבה את אצבעותינו זו בזו. "שניכם בסדר," הוא אמר, ואני הנהנתי, מסיטה את מבטי ממנו תוך כדי כך. חזי כאב, והעובדה שהוא היה כ