דימיטרי: "ברוכים הבאים," חייכתי, מברך את אמי כשנכנסה לבית. היא ואבא נכנסו שניהם לבית, ולמרות שידעתי שהייתי אמור לברך את אבי קודם, שכן הוא האלפא, ידעתי גם שהיא לא מהסוג שמקפיד על כללים כאלה. זה היה מנוגד לטבע שלה בכל מקרה, ולעיתים קרובות האמנתי שזו הסיבה שאבי התאהב בה מלכתחילה. האש בעיניה הייתה כזו שידעתי שמשכה אותו יותר מכל דבר אחר. אמא חייכה, חיבקה אותי בחוזקה, ולא יכולתי שלא לחייך בעצמי, כי ידעת