דימיטרי: לקח לי כמה דקות לעכל את העובדה שאורורה סטרקה לי בפנים. הדרך שבה היא הסתכלה עליי, והכאב שראיתי בעיניה, היה משהו שלא אהבתי. אבל ידעתי שחציתי את הגבול עם המילים שלי אליה, ובמחשבה על כך שידעתי שאמורה להיות לה אורחת בעוד זמן קצר, לא ידעתי איך הדברים ייראו מעכשיו. נאנחתי וצִבְּטתי את גשר האף שלי לפני שיצאתי מהחדר, בידיעה שהיא בגן. ידעתי שאסור לי לגשת אליה עכשיו, אבל גם ידעתי שהדברים יהיו מסובכי