קמרון היה חד כתמיד. הוא התעלם מתחינתו הנואשת של אדם ופנה לאליאנה בחיוך ערמומי. "מאחר שאת כל כך להוטה לשחק, למה שלא תחליטי על העונש?"
עיניה של אליאנה נצצו מיד. "באמת? אתה נותן לי לבחור?"
קמרון הנהן באדישות. "כן."
לנדון, שכבר צחק ללא שליטה, כמעט התקפל לשניים. "לעזאזל, אדם! אם תתחיל להתחנף לאליאנה עכשיו, אולי עדיין יהיה לך סיכוי!"
אדם ירה מבט חמור סבר. "קמרון, מה לעזאזל, אחי? השתנית. איך יכולת לבגוד
















