"היא לא הייתה צריכה להיות מוזמנת לכאן לעולם!" הכריזה אחת הבנות בנפיחה.
שלושתן, מגינות מוכתרות של ווילו, הקיפו אותה בהגנה.
אליאנה בקושי הצליחה לדכא צחוק לנוכח זעמן. "ברצינות, תבינו את זה," אמרה, מצליבה את ידיה בחיוך זחוח, "מתי בכלל אמרתי שאני רוצה להצטרף אליכן?"
המילים בקושי יצאו מפיה כשהשלישייה קפצה על ההזדמנות ללעוג לה.
"אם את לא כאן בשביל ווילו, אז למה באת לסדר מנור?" שאלה אחת מהן, מרימה גבה.
"ב
















