אליסון הייתה המומה ממעשיו. אחר כך חשה שמילותיו חדרו ישירות ללבה. הוא צדק. הוא לא היה החבר שלה. אבל מדוע בדיוק היא חשה דאגה כלפיו? היא עשתה כמה צעדים אחורה, והוא הסיט ממנה את מבטו. עיניו היו קרות דיו כדי להקפיא כל דבר במבט חטוף בלבד. הוא החל לעשן שוב. היא לא אמרה דבר. היא הלכה אל הקיר הסמוך אליהם ונעמדה לידו. היא רק בהתה בו בזמן שעישן. שניהם שתקו. היא הביטה לשמיים. גם השמיים היו חשוכים. לסמטה האחור