"בוקר טוב, מותק."
עיני נפקחו לרווחה. הבטתי באמי. היא שאלה אותי בסימן מי זה. נענעתי בראשי וחייכתי במבוכה.
"טעות במספר, אמא." אמרתי וניתקתי את השיחה.
היא הנהנה. "מוקדם מדי לבית הספר שלך. את יכולה לישון, אתקשר אלייך בעוד שעה."
"תודה, אמא."
אמי עזבה את חדרי ואנחתי. הטלפון שלי צלצל שוב.
עניתי לשיחה ושאגתי,
"איך השגת את המספר שלי?"
"קודם תגידי לי למה ניתקת את השיחה?"
"תפסיק לפקד, ריאן. מי נתן לך את המספ
















