חודש לאחר מכן "אליסון, התחלת לעשות שוב את אותו הדבר." צעקה עליה אמה של אליסון. "מה, אמא? אני מאחרת." "לא, את לא יכולה לעזוב בלי ארוחת בוקר." אליסון הרגישה מובסת וניגשה לשולחן. היא התיישבה ומשכה את הצלחת שלה קרוב יותר אליה. "זאת הילדה הטובה שלי." אמרה אמה. אביה צחק עליהם. היא אכלה את ארוחת הבוקר שלה בחיפזון וכמעט יצאה החוצה כשאביה אמר, "אליסון, שכחתי לספר לך. אלפא ניל רוצה לפגוש אותך." היא הסתובבה