היא מאטה את ידה, מצייתת לי למרות שאני יודעת שהיא לא רוצה. אני גומלת לה עוד סטירה, הפעם חזקה מספיק כדי לגרום לה להתפתל כשהיא פולטת צעקה שאני מנחשת שהמזכירה שלי שמעה. "ילדה טובה, מותק," אני אומרת, רוכנת קרוב יותר כדי שאוכל לנשק את ישבנה האדום והכואב. "עשית כל כך טוב, אבל אני אהיה זו שאגרום לך לגמור הפעם." היא מייבבת בהכרת תודה כשאני דוחפת בעדינות את ידה ומחליפה אותה בשלי. "אלוהים אדירים, את כל כך רט