הלכתי ישר למשרד של אחי כשאדריאן ואני חזרנו לאחוזה. הייתי נסערת מכדי לשבת בשקט זמן רב. כמו תמיד, לא דפקתי לפני שפרצתי פנימה. אמלין ישבה בחיקו, שערה היה מבולגן, חולצתה אסוף סביב מותניה. לחייה הסמיקו כשהיא ירדה במהירות מחיקו של ג'יימס. אחי נעץ בי מבט זועם. "התחקיר לא יכל לחכות, לעזאזל?" הוא שאל. "לא כשחייה של האישה שלי על הקו, לא," נהמתי. זה משך את תשומת ליבו. הוא קם. "מה לעזאזל אתה מתכוון שהחיים שלה