אנסטסיה סידרה את שיערה הפרוע, טביעת כף יד אדומה ניכרה על פניה היפים. "גרשי אותן!" אמרה לפליציה. "אני האמא החורגת של אנסטסיה, ויש לי חשבון פרטי לסגור איתה," נבחה נעמי. "לא אכפת לי מי את. זה עסק, לא החצר האחורית של הבית שלך. אם את מסרבת לעזוב, אני מזמינה משטרה." לפליציה לא היה כבוד לנעמי. נעמי חשבה שהיא לא יכולה לערב את המשטרה בעניין הזה, אז היא משכה את בתה אחריה ואמרה, "בואי נלך, אריקה. נמשיך את זה