"תהיי ילדה טובה, בסדר?" אליוט ליטף בעדינות את ראשה של היילי. באותו רגע, היילי הייתה בעננים, והרגישה סיפוק רב מכך שזכתה לחסדו של אליוט. שלא כמו אנסטסיה, היילי התחנפה מהזכאות הפתאומית שנחתה על חייה. עם זאת, היא החליטה במהירות להפסיק ללחוץ מחשש להשלכות שעלולות לנבוע מחמדנותה. יתרה מכך, היא קיוותה לזכות בלבו של אליוט בזכות אופייה הנוח. היא ניסתה להיות עדינה ככל האפשר, מכיוון שלא היו לה מראה חיצוני טוב שיכול היה להרשים אף גבר. היא חשבה שניצחה בקרב, והאמינה שאנסטסיה תפוטר בקרוב, ונתנה לנפשה מנוח. ברגע שהיילי יצאה משדה הראייה, אליוט הושיט יד לטלפון וחייג לאינטרקום. "שלום." נשמע קולה של אנסטסיה. "בואי למשרד שלי מיד," השיב הגבר בקול שנשמע כועס. במקביל, אנסטסיה נשמה עמוק במשרדה, וחשבה שגורלה נחרץ, כשהיא מתכוננת לגרוע מכל. טוב, אני פשוט אתפטר ואעזוב את בורז'ואה אם הגרוע מכל יקרה. לאחר מכן, היא עלתה במעלית לקומה ה-8 ועשתה את דרכה למשרד הנשיא, שם דפקה על הדלת ונכנסה לחדר. בינתיים, אליוט ישב על כיסאו, והקרין הילה מאיימת שמילאה את האווירה סביב חדרו. "תסבירי את עצמך." שאל הגבר את אנסטסיה על התפרצות האלימות שלה קודם לכן כבוס. אנסטסיה פזלה, וחשבה שאין טעם שתסביר בכל מקרה, מכיוון שהניחה שאליוט יאמין לכל מה שחברתו, היילי, תגיד בלי שאלה. "מי היילי בשבילך?" אנסטסיה קמטה את גבותיה ושאלה. "שכחת את מקומך, אנסטסיה? את העובדת שלי, ומכיוון שאת טועה עכשיו, את צריכה להיות זו שעונה על השאלות שלי," השיב אליוט. אנסטסיה ידעה מה הגבר מנסה לומר, וסובבה את שפתיה כלפי מעלה. "ראית מה קרה. נתתי לה סטירה, אז איזה סוג של הסבר אתה רוצה לשמוע ממני?" "למה רצית להכות אותה? זה היה בגלל שהיא רצתה להתלונן עלייך?" "זה היה אישי, וזו גם הסיבה שהיא באה לראות אותי היום. אני יודעת שזו הייתה אשמתי להתנהג באלימות כלפיה, אבל היא הייתה ראויה לזה." אנסטסיה עמדה איתן על שלה, וסירבה לסגת. אליוט בהה באנסטסיה במבט מורכב, ותהה אם הסיבה מאחורי טבעה הלא סביר הייתה באמת בגלל מות אמה ושיטת ההורות המפוקפקת של אביה. "אם את מוכנה להודות בטעות שלך, אני מבטיח שאני אוותר לך הפעם, אנסטסיה." "להודות בטעות שלי? אתה מתכוון להתנצל בפני היילי?" אנסטסיה צחקקה בלעג וסגרה את לסתה. "אין שום סיכוי שאני אי פעם אעשה את זה." "אנסטסיה, זה משרד, לא מקום בשבילך ליישב את החשבונות האישיים שלך." אליוט הרצה לאנסטסיה בכעס, ומצא את עצמו בסוף החבל בניסיון להתווכח עם בתו של מצילת חייו. יתר על כן, היילי הייתה הגברת שהוא חשב שהתגעגע אליה וחיפש אותה בחמש השנים האחרונות. "במקרה כזה, אני אתפטר." אנסטסיה הקשיחה את ליבה וקיבלה החלטה, וחשבה שהיא צריכה פשוט להתרחק ולהשאיר את כל הבעיות מאחוריה. בסדר, אני אתפטר. "תישארי שם, אנסטסיה," צעק הגבר לעברה. אנסטסיה עצרה במקומה בלי להסתכל אחורה, כי היא לא רצתה להסתכל יותר על פניו של אליוט. עכשיו כשהבינה שהוא החבר של היילי, היא לא יכלה שלא להרגיש מטרד אפילו להסתכל על אליוט. איזה בזבוז, אליוט! אתה גבר כל כך נאה, אבל לצערי, אתה עיוור. "אני לא הולך לפטר אותך. את יכולה להישאר, אבל אני רוצה שתבטיחי לי שאין פעם הבאה. את שומעת אותי?" אליוט ניסה כמיטב יכולתו לשמור על אנסטסיה בחברתו, שכן הוא היה מחויב לרצונה של סבתו לדאוג לו. מיותר לציין, אנסטסיה לא יכלה לשאת לעזוב את תפקידה הנוכחי גם בגלל התשוקה העזה שלה לעיצוב. יתר על כן, היא גם אהבה את עבודתה בבורז'ואה לאחר שעבדה שם שלוש שנים. עד מהרה, היא הביטה לאחור ונעצה את עיניה בגבר שנשען בזרועותיו על השולחן, והזהירה אותו להיזהר מהיילי. "היילי לא טובת לב כמו שאתה חושב שהיא. אני בטוחה שאתה לא רוצה ליפול לאחד מהטריקים שלה יום אחד, אז תפקח את העיניים שלך כשאתה בסביבתה." "ובכן, את היית זו שנקטה באלימות היום," אליוט פזל והשיב. בלי שאליוט ידע, אנסטסיה רצתה לעשות יותר מסתם להכות את היילי. עמוק בפנים, היא רצתה שהיא תוכל פשוט להרוג את היילי, אבל החליטה לשמור את המחשבה לעצמה, בהתחשב בכמה שאליוט היה מודאג מהיילי. עד מהרה, היא חזרה למשרד, בעוד פליציה לא קיבלה שום הודעה על סיום תפקידה, מה שהפתיע את כל השאר בחברה. אחרי הכל, כולם תהו איך אנסטסיה הצליחה לחמוק מזה לאחר שהכתה את חברתו של הנשיא שלהם. גרייס באה עם כוס קפה, מנחמת את הממונה עליה. "מיס טילמן, את בטוחה שאת בסדר?" "אני בסדר." אנסטסיה הייתה כל כך כועסת שהיא כמעט איבדה את כל ההשראה שלה. לכן, היא הניחה את העיפרון ושפשפה את מצחה. "על מה האנשים מרכלים שם בחוץ?" "מיס טילמן, את פשוט צריכה להתעלם מהרכילות שלהם," אמרה גרייס. "תגידי לי על מה הם מדברים." "הם אומרים שאת מגובה על ידי מישהו כל כך חזק שאפילו הנשיא פרסגרייב לא יכול לפטר אותך. חלקם אפילו אומרים שאת הפילגש שלו, ולכן הגברת ההיא התעמתה איתך לאחר שגילתה על מערכת היחסים שלך איתו," ענתה גרייס תוך כדי התבוננות בהבעת פניה של אנסטסיה. כששמעה את זה, אנסטסיה הרגישה משועשעת כמעט פרצה בצחוק, נגעלת מהרעיון להיות עם החבר של היילי, לא משנה כמה טיפשה היא הייתה. לא הרבה אחרי זה, פליציה זימנה אותה למשרדה והרצתה לה על הנימוסים הנאותים לטיפול בלקוחות. אחרת, היא הייתה בטוחה שתעיף את אנסטסיה מהחברה, ללא קשר להחלטתו של אליוט. כשאנסטסיה הרגישה חסרת מילים, היא לא הרגישה צורך להסביר את כל הסיפור כי פשוט היה יותר מדי לדבר עליו בינה לבין היילי. יתר על כן, היא התביישה מכדי להזכיר מה קרה לפני חמש שנים לאף אחד. למרות כל האירועים המטרידים, מצב רוחה השתפר ברגע שהטלפון שלה צלצל ברגע שחזרה למשרדה. "שלום." "למה את נשמעת כל כך עייפה?" נשמע קול גברי. "ובכן, אני באמת עייפה. מתי אתה חוזר?" "עוד כמה ימים, אני מניח. בכל מקרה, יש לי כמה חדשות טובות בשבילך. בקרוב יתקיים יריד תכשיטים יוקרתי, ואני הולך להוסיף את שמך לרשימת ההזמנות שלי. עד אז, יהיה לך סיכוי טוב לחקור את היריד ככל שתרצי כי אני בטוח שהתכשיטים האהובים עליך כנראה יהיו שם." "באמת? זה מדהים! מתי זה?" אנסטסיה הרגישה גל של התרגשות בכל גופה. "זה יתקיים בשבת הקרובה בשעה 19:00. זה כנראה ייקח שעתיים ויסתיים בסביבות תשע. יש מישהו אחר שיכול לשמור על ג'ארד בשבילך?" שאל הגבר בדאגה. "כן, יש. יכולתי להגיד לעוזרת שלי או לאבא שלי לשמור עליו." אנסטסיה לא רצתה לפספס את ההזדמנות הפז לחקור את יריד התכשיטים, שם היא תוכל לחזות בכמה יצירות מופת איכותיות מכמה מהמעצבים המובילים. "בטח. תהני. כשאני אחזור, אני אפנק אותך בארוחה טובה." "אין בעיה. אני אחכה!" אנסטסיה ניתקה את השיחה בדיוק כשדמות מושכת הבהבה במוחה. התברר שהמתקשר היה חברה הטוב, נייג'ל מנסון. בעוד שהגבר גדל במשפחה עשירה, שניהם הכירו זה את זה לפני שאנסטסיה חזרה לארץ. היא חשבה שכולם יפגשו מישהו שיעזור להם בשלב מסוים בחייהם, והאמינה שהשלה היה נייג'ל. מוצאי שבת? זה עוד שני לילות מעכשיו, לא? אנסטסיה החלה לצפות לאירוע. מצד שני, היילי שפשפה את לחייה הנפוחה עם קצת קרח באחוזה המפוארת. עמוק בפנים, היא לא יכלה לדכא את טינתה כלפי אנסטסיה, אותה האשימה בכך שגרמה לה ללחי נפוחה. הפנים שלי זה מה שהכי חשוב לי, ובכל זאת אנסטסיה הלכה על זה ישר. לעזאזל איתה! "אני לעולם לא אתן לזה לחלוף כל כך בקלות, אנסטסיה!" לאחר מכן היילי הושיטה יד לאייפד שלה והחלה לדפדף בחדשות בדיוק כשראתה סלבריטאית מציגה את כרטיס ההזמנה שלה ליריד תכשיטים יוקרתי. באותו רגע, היילי התפתתה להשתתף באירוע, והאמינה שזה יכול לעזור להעלות את מעמדה מכיוון שהיא ניסתה מאוד להשתלב בקרב המעמד הגבוה של החברה. למרות שידעה שאירוע כזה הוא לא מקום למישהי כמוה, היא תהתה אם היא יכולה להשתמש במשפחת פרסגרייב ככרטיס שלה להשתתף באירוע.