[נקודת מבט של אוולין] "כל כך נחמד שחזרת, אוולין," אמרה נינה בחיוך עליז. הסכמתי להזמנה של וונדי לשתות איתה תה ביום שאחרי. חלק ממני עדיין לא היה בטוח איך אני מרגישה לגבי השתלבות מחדש בשגרה הישנה שלי. משהו בזה הרגיש קצת מאולץ מצדי. לא בדיוק חיפשתי להתחבא בחזרה בחדר שלי; אבל, עדיין הרגשתי כאילו אני מקבלת מבטים מוזרים מהצוות. ומי יכול להאשים אותם? בכנות, יכולתי באותה מידה לוותר על תה אחר הצהריים ולהישא