סימון לא יכלה לסבול את הוריה ואחיה המשוחדים, והתייחסה אליהם כאילו לא היה להם קשר דם אליה. כשהייתה צעירה, אהרון איבד אותה, וסוחרי אדם התכוונו למכור אותה ככלה צעירה בהרים. תודה לאדון שלה שהציל ואימץ אותה, חייה לא היו אומללים כפי שיכלו להיות. דבריה הצליחו לשנות את הבעות הפנים של משפחת גריי. הם מעולם לא ציפו שהיא תחליט לנתק קשרים ולעזוב אותם. ג'ודי, שנשענה על סלמה, הציצה בסימון בהבעה מעודנת. היא הביטה בה כשפניה הראו הבעה מתנצלת ואשמה. "לא. זו שאמורה לעזוב היא אני. אני מצטערת; לא התכוונתי לחטוף לך את ההזדמנות. פשוט אהבתי את תוכנית הבידור הזו, אז טיטוס הלך לדבר איתך. אני לא רוצה להשתתף יותר בתוכנית הבידור הזו. את לא צריכה להיות לא מרוצה. אני לא רוצה להכעיס ולדאוג לך." על פני השטח, היא נראתה אשמה, אך במציאות, זו הייתה נסיגה אסטרטגית. כך, היא יכלה להתרחק מהאשמות על כך שהיא מתחרה בכוונה עם סימון על משאבים, ובמקביל להציג את אופייה המתחשב והנדיב. היא שיחקה את תפקידה מול משפחת גריי, ורמזה בעדינות שסימון השתמשה באיום לנתק קשרים ולעזוב את משפחת גריי. כצפוי, הבעות הפנים של בני המשפחה הפכו ללא נעימות. סימון הביטה בג'ודי והשיבה בלי להסס, "אל תנסי לשחק אותה תמימה ורחמנית מולי עם המבט הזה. אני לא אתפתה לזה." היא אמרה את מה שעל ליבה בלי לעצור אחרי שוויתרה לחלוטין על חיבה משפחתית. "את אומרת שאת רוצה לעזוב ואת אומרת את זה כבר שנה, אבל את עדיין כאן. מזמן נמאס לי מהמשחק של הנסיגה האסטרטגית שלך. רק טיפשים יאמינו לזה." היא חשפה בכוונה את האמת. "כמובן, לא היית מבקשת ממני משאבים באופן פעיל. כל עוד את אומרת את זה, הלקקנים האלה יגישו לך באופן טבעי כל מה שאת רוצה. את לא צריכה לעשות הצגה בשבילם. לא אכפת לי מהמחשבות שלך מכיוון שכבר הפסקתי לדאוג למה שאתם חושבים." המילים האלה הצליחו להחשיך את פניהם של משפחת גריי. הבעת הפנים של ג'ודי השתנתה מעט. היא הדחיקה את הכעס בליבה וחיבקה את סלמה בנגיעה של תרעומת. "אני לא. אל תגידי דברים כאלה על המשפחה שלנו." בליבה, היא תהתה אם סימון השתגעה שבחרה להתעמת איתה חזיתית ולדבר בצורה כל כך חריפה. למרות שנזיפה של סימון גרמה לה להרגשה לא נעימה, העובדה שסימון יצרה היום סצנה כזו רק תגרום לכולם לא לחבב אותה עוד יותר. אז, היא סבלה את הסרקזם שלה. כצפוי, סלמה התרגזה. "מה את אומרת? איפה הנימוסים שלך?" סימון משכה בכתפיה. "נולדתי להורים שלי אבל לא גדלתי על ידם. הנימוסים שלי נעלמו מזמן." המשפחה הייתה חסרת מילים. סלמה הביטה בסימון באכזבה. "את עדיין מאשימה אותנו? נראה שעשינו טעות שהבאנו אותך הביתה. פיצינו אותך הרבה השנה. מה עוד את רוצה? למה את צריכה להתחרות עם ג'ו? את לא יכולה פשוט להיות אחיות בשלום?" היא הדגישה. "למרות שאת הבת הביולוגית שלנו, ג'ו הייתה לצידנו כל השנים האלה במקומך. בלב שלנו, היא חלק חשוב ממשפחת גריי; היא הבת שלי." סימון נהגה למצוא את המילים האלה חודרות וקורעות לב, אבל באמת לא היה לה אכפת יותר. "על מה התחריתי? מאז שחזרתי למשפחה, שתיכן נצמדות אליי. כל מה שאני עושה מתפרש כמאבק על חסד ורצון בדברים שלא שייכים לי. אם יש לכן הזיות פרנואידיות, חפשו טיפול. אני לא אשתף פעולה." היא הוציאה את כרטיס הבנק מהתיק שלה והשליכה אותו על השולחן מולם. "זה הפיצוי שנתתם לי, ולא השתמשתי באגורה אחת ממנו." היו 150 אלף על הכרטיס הזה, בקושי הסכום של הקצבה החודשית של ג'ודי, אבל זה היה הפיצוי לסימון במהלך השנים. "אני לא אקח את הדברים שעוזרת הבית קנתה לי, אבל על הדברים שהשתמשתי בהם, אני אשלם לכם במזומן." אחר כך, היא הניחה את הנייר הכתוב על השולחן. "בשנה פלוס שהייתי כאן, הוצאתי פחות מ-15 אלף, כולל הוצאות מחיה. הנה הרשימה. העברתי זה עתה 15 אלף לכרטיס הזה. מעכשיו, נסדיר את החשבונות שלנו." מה שאפשר לפתור בכסף לא היה בעיה. אז, מצדה, היא ומשפחת גריי היו שוות, אבל מה שהם חייבים לה יהיה תמיד יוצא דופן. מעשיה של סימון גרמו למשפחת גריי להרגיש כאילו היא רצינית, מה שגרם להם למבוכה מסוימת. סלמה לא יכלה לקבל שהבת שלה, שהייתה צייתנית כל הזמן הזה, תעשה דבר מרדני וסורר שכזה. היא טרקה את השולחן בידה, ופניה מלאות כעס. "בסדר. תתקדמי. אבל ברגע שאת יוצאת מהשער שלנו היום, אל תחשבי לחזור." היא האמינה שסימון לא תפעל על פיה. בדיוק כפי שאמרה ג'ודי, זו הייתה טקטיקה של נסיגה אסטרטגית על ידי איום עליהם בעזיבה. אם סימון תצליח הפעם, מי יודע איך היא תערער את העניינים בעתיד? סלמה נתנה לסימון לעזוב, לא בגלל שהיא רצתה בכך, אלא כדי להזהיר אותה לא לגרום לבעיות שוב. האחרים לא דיברו, וכולם חלקו פה אחד את אותן המחשבות. כמובן, סימון ידעה מה הם חושבים. אני נראית כאילו אני מבלפת, לא? "אני עוזבת לתמיד." אחרי שאמרה זאת, היא תפסה את המזוודה שלה כשלא הראתה שום חיבה ופנתה ללכת. כשראה זאת, סטיבן גריי, אביה, דיבר, "תפסיקי לעשות מהומה. ג'ו לא תרצה יותר את ההזדמנות של תוכנית הבידור הזו. בעתיד, אני אגרום לטיטוס להילחם על כמה הופעות טובות בשבילך." בלי קשר לנסיבות, היא עדיין הייתה בתו הביולוגית, והוא לא יכול היה לתת לה לעזוב ככה סתם. יתר על כן, עזיבת הבית לאחר קצת יותר משנה מאז שחזרה תהפוך את המשפחה שלהם לבדיחה בעיני אחרים. סימון הסתובבה והביטה באביה באדישות. "אתה חושב שאני אשאר בשביל ההופעות שלך כביכול? כמה מעליב." הוא קימט את מצחו. "לא התכוונתי לזה. כל מה שאני אומר זה שאת עכשיו חלק מהמשפחה, אז באופן טבעי נפצה אותך." היא מצאה את זה מגוחך. "תודה על הפיצוי שלך. בשנה האחרונה, חוויתי לעומק את ההתעללות הרגשית, התלונות והבוז שלך. אז, אני אוותר על זה." סטיבן הופתע כשנעץ מבט בסימון, שנראתה בלתי מתפשרת ובלתי נגישה. "מה את רוצה, אם כן?" הוא היה בדרך כלל עסוק והזניח את בתו הביולוגית במשך יותר משנה. היא אישרה, "אני רוצה לנתק איתכם קשרים. זה פשוט כמו זה. אין צורך ליצור קשר זה עם זה בעתיד. להתראות." הוא התרגז מהיחס של סימון, בעוד שאחי גריי גם נראו לא מרוצים. במיוחד אהרון, שהתייחס אליה בהבעה מורכבת ומזועזעת. "את עדיין מאשימה אותי? את מנסה לגרום לנו להתפשר ולהתחרות על החסד של ג'ו?" סימון בהתה בו בקור. "אתה מציע שאני לא צריכה להטיל עליך אחריות? אז, איבדת אותי ואפשרת לסוחרי אדם לחטוף אותי. כמעט נמכרתי להרים ככלה צעירה. האם עליי להביע הכרת תודה על כך שאיבדת אותי אז?" פניו של אהרון האדימו ואז החווירו. "לא התכוונתי לעשות את זה, ואפילו לא הייתי מודע לכך שכמעט נמכרת להרים." היא הרימה גבה. "האם אמירה זו מוחקת את העובדה שאיבדת אותי ושינית את מהלך חיי?" עם שובה למשפחת גריי, הוא גילה יותר טוב לב ודאגה בהשוואה לארבעת אחיה והוריה, אבל הכל נראה כמו ניסיון לפצות על טעויות העבר שלו. עם זאת, בכל פעם שהיו לה עימותים עם ג'ודי, הוא תמיד צידד באחרונה. לכן, אני לא צריכה אח שלא אוהב אותי באמת.