כשסימון וזאק שרו בהרמוניה, העצבנות של ליאון גברה. באותו רגע, הוא פיתח סלידה חזקה מזאק. הוא הביט בזאק בפנים זעופות ואמר, "נראה שיש אי הבנה ביני לבין סימון. אתה לא צריך להתערב." הוא רצה שזאק יתעסק בענייניו. אולם, זאק משך בכתפיו באדישות והצהיר בביטחון, "זה לא נכון. סימון הצילה את חיי, כך שהבעיות שלה הפכו לעניין שלי." ליאון מצא את עצמו לפתע חסר מילים, מה שרק הוסיף לתסכול שלו. הוא קיווה בכנות שסימון לא