בְּקָרוֹב, קוֹל גְּבָרִי עָלָה בְּאָזְנָהּ. "זֶה אֲנִי!" סִימוֹן הָיְתָה מְעֻטָּה מֻפְתַּעַת שֶׁנְּבָזֶה מִסְפָּר 2 יִקַּח יוֹזְמָה לְהִתְקַשֵּׁר אֵלֶיהָ. הִיא הֶעֱמִידָה פָּנִים שֶׁאֵינָהּ מְזַהָה אוֹתוֹ וְשָׁאֲלָה, "מִי אַתָּה?" טִיטוּס נִשְׁאַר חֲסַר מִלִּים. הוּא אָמַר בְּמַשְׁמָעוּת, "סִימוֹן, אַתְּ לֹא יְכוֹלָה לְגַלּוֹת מִי אֲנִי?" הִיא הֵשִׁיבָה בִּרְצִינוּת, "אֵיךְ אֲנִי יְכוֹלָה לְזַהוֹת