נשימותיה נעשו כבדות וקולניות יותר, והיא הניעה את מותניה במחול גלי, כשפנינת זיעה ניגרת על גופה. כל נשימה של קסנדרה הייתה מפתה כל כך, ואלו שהפכו לגניחות היו גרועות אף יותר. אל המלחמה לא יכול היה להסיר את עיניו מפילגשו. כששכבה מעליו, רוכבת עליו, הוא לא قصد להחמיץ אף שנייה מהמראה המענג הזה. היא זו שהובילה אותו, הכתיבה את הקצב שלה, וזה היה טוב, כל כך טוב, לשניהם.
שוכב תחתיה, אוחז במותניה, קাইרן היה מהו
















