קסנדרה לא שמעה את הקטל שהתחולל מאחוריהם, וגם לא רצתה לשמוע. היא טמנה את פניה בצווארו של קאירן ובכתה חרש. היא לא יכלה לשאת עוד רגשות ליום אחד. היא הייתה כועסת, עצובה ותשושה. הנסיך שלה נשא אותה חזרה לארמון, מבלי לומר מילה. איש לא העז להפריע להם. היא לא נשאה את מבטה שוב עד שהגיעו לשערים. קאירן הביא אותה לחדריו והשכיב אותה בעדינות על המיטה. היא כבר לא בכתה, אך עיניה היו אדומות. הוא שנא לראות אותה כך.