קסנדרה כלל לא ראתה את רגעיו האחרונים של המושל. כשקאירן נשא אותה צמודה לחזהו, היא רק שמעה – ודי היה בכך. במהירות רבה, היא נלקחה כל הדרך אל חדר השינה שלו והושלכה על המיטה. "אדוני... לא חשבתי שתשוב כל כך מהר." "מה לעזאזל עשית בחדריו?" היא הופתעה משאלתו. קאירן החל להתיר את השריון העבה שעטה, והמתכת הקרה נפלה ברעש חזק על הרצפה. קסנדרה חיפשה מילים, מנסה לאסוף את מחשבותיה בעודה יושבת שם. "הבאתי לו את ארוח