בָּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה, קָסַנְדְּרָה יָשְׁנָה בְּאַחַד מֵחַדְרֵי הַמְּשָׁרְתִים. הָיוּ כַּמָּה חֲדָרִים פְּנוּיִים, כָּךְ שֶׁלֹּא הָיְתָה זוֹ טִרְחָה עֲבוּרָהּ לָקַחַת אֶחָד מֵהֶם. אֲפִילוּ שֶׁנֶּבּוֹרָה הִתְעַקְּשָׁה שֶׁתִּישַׁן לְמַעְלָה, הַמַּחְשָׁבָה לִהְיוֹת לְבַד לְגַמְרֵי בְּחַדְרֵי הַנָּסִיךְ הָיְתָה מְאַיֶּמֶת מִדַּי עֲבוּר קָסַנְדְּרָה. יְתֵרָה מִכֵּן, חֲדַר הַשֵּׁנָה שֶׁקִּבְּלָה הָיָה הָ