קסנדרה התעוררה אט אט לקול רשרושים מאחורי הדלת. היא קימטה את מצחה ותהתה מה מתרחש. אם התרכזה מספיק, הצליחה לשמוע קטעים מהשיחה... "אבל... עברו כבר יומיים..." "אמרתי לך, הכול בסדר איתם! פשוט תניחי את זה כאן. הרי הם אוכלים, לא? רק בואי לאסוף את הכלים אחר כך. אל תפריעי להם, הם ייצאו כשירצו." "אה... אני מבינה..." קסנדרה נאנחה והתכרבלה בזרועותיו של קאירן. האם באמת עברו כבר יומיים? הם לא נפרדו זה מזה ולא ע