איליאה פקחה את עיניה, והביטה סביב בחדר – זה היה עדיין אותו מקום. הפעם, היא באמת לא יכלה לשאת את הכאב שרוז וחברותיה הסבו לה. איליאה ממש הרגישה שהיא גוססת, והראש שלה כאב נורא. "אלוהים אדירים, למה אתה פשוט לא לוקח את חיי!" איליאה נאנחה, ועצמה את עיניה. היא אפילו לא הצליחה לגייס את הכוח לקום. היא ניסתה לזוז ולהרים את גופה, אבל זה היה קשה – הגב שלה הרגיש מרוסק, כי דנאדה הכתה אותה בכיסא עד שהעץ התפרק. מ