פרק שתים עשרה: "זרה, קרה משהו בינך לבין הארפר?" שאלה נט בזהירות. אפילו לא עשיתי שלושה צעדים לעבר הקופה כשכף יד נתפסה לי במרפק, ומנעה ממני לעשות צעד נוסף. לא הייתי צריכה לדעת למי היד שייכת; ידעתי שזה הארפר. למרות שאיך הוא עיכל את מה שאמרתי לו כל כך מהר, היה מעבר לי. איך הוא הגיב כל כך מהר ואפילו קם לתפוס לי את הזרוע? שחקני פוטבול מטופשים והרפלקסים שלהם. "מה אמרת עכשיו?" הארפר שרק לי באוזן, בשקט מדי