פרק שלושה עשר: "אתה כאילו יודע שאנחנו קיימים, נכון? אנשי זאב?!" איך יכולתי לדעת שאדם לא יודע שאני יודעת על אנשי זאב? זה מה שקורה כשמקבלים החלטות בן לילה. אין תכנון מקיף, מה שגורם לאנשים כמוני, שפולטים כל דבר בכל מקום לכל אחד, למצוא את עצמם במצבים כאלה. אדם היה בהלם, יכולתי לראות. ולמען האמת, גם אני הייתי. למה אמילי לא סיפרה לו שאני יודעת על הסוג שלו? באותו רגע, קיוויתי שהיא פשוט שכחה להזכיר את זה.