פרק שלושים וארבע: "שמעת על נשמות תאומות?" צחקתי במבוכה. "השפה שלך תתחיל לדמם אם לא תפסיקי ללעוס אותה," אמרה סמנתה, דאגה ניכרת בקולה. ישבנו בקפיטריה, בהפסקת הצהריים. קבוצת השלושה שלנו התרחבה מזמן לקבוצה של חמישה, עם הצטרפותם של הרפר ואיידן. הם עדיין לא הצטרפו אלינו ונט וסם צפו בי במבט מודאג. הייתי מודאגת מהארוחה הערב עם המשפחה שלי, שבה הרפר ואמילי היו אמורים לשבת באותו שולחן. זה יהיה מצב כל כך מוזר