פרק שלושים וחמש: "כמו בפעם ההיא, כשעזבת אותי בבוקר, אחרי ששכבנו. יכולת להגיד שלום, אתה יודע," אמילי התלוננה.
לא האמנתי. באמת שלא האמנתי. אחותי מצאה בן זוג איש זאב והיא סומנה. אולי, אם אחזור על המשפט הזה בראש כמה פעמים, בסוף אאמין.
האווירה סביב שולחן האוכל הייתה מתוחה, לא שהופתעתי. אבא בהה בהארפר במבטים רושפים, שישב לידי. אמילי וקורי ישבו בצד השני של השולחן מאיתנו, בעוד שני ההורים שלי ישבו בקצוות ה
















