"קוראים לו הרפר," לחשתי, עיניי נעוצות בתקרת חדר הכושר. בגדיי היו רטובים מאימון הכושר המאומץ ונדבקו לעורי. זה היה מאוד לא נוח והעצבים שלי היו קצת מרוטים בגלל סשן ההתמזמזות שלנו לפני כמה דקות. "מה?" שאל איתן, מסובב את ראשו להסתכל עליי. הרגשתי את עיניו קודחות בצד הגולגולת שלי, אבל לא היה לי את הכוח להסתכל בעיניו של איתן ולספר לו משהו שהייתי צריכה לספר לו מזמן. שתיקה אפפה אותנו ונלחמתי במתח בתוך גופי.