פרק ארבעים ותשעה: "היא אומרת שזה שלי, אבל אני לא מאמין." בבת אחת, הארפר היה מולי והבטתי מעלה לתוך עיניו הירוקות. העיניים נראו מעונות ועברו על פני כמה פעמים. אחזתי את השמיכה סביב חזי בחוזקה, מודעת לקרבה בין גופנו ולאופן הרעיל שבו נגיב זה לזה. העובדה שאני ערומה מתחת לסדינים והוא ערום מתחת למגבת הדקיקה שלו לא בדיוק עזרה. עיניו של הארפר נעוצו בידי שאחזה עדיין בטלפון שלו. הוא התכופף לאט ומשך אותו מאוזנ