פרק עשרים ושניים: "אני מכירה מישהו ש, אמ, יכול גם להפוך לזאב?" שאלתי בהיסוס.
לא פחדתי. הייתי מזועזעת. יותר ממזועזעת.
העולם שלי התהפך תוך דקות ספורות. הרפר עמד כמעט עירום מולי, רק עם בוקסר שחור, שהדגיש את מותניו בצורה מושלמת, דרך אגב, ואז, תוך דקות ספורות, זאב לבן בגובה של מטר שמונים עמד במקומו, והסתכל עליי בעיניים ירוקות חודרות. אותן עיניים ירוקות שהתחלתי לקשר עם הרפר.
שום דבר לא הגיוני כרגע בראש
















