מנקודת מבטה של סלין אחת - שתיים - שלוש - ארבע. אני סורקת את חפיסות הסיגריות הפזורות על מיטתה של אמא. פניה חרושות דאגה כשהיא מגששת אחר מצית, אוחזת בחוזקה בשמלתה, מתוסכלת מכך שהלהבה מסרבת לבעור. "אמא, נו באמת. זה לא סימן שאת צריכה להפסיק לעשן כבר עכשיו?" אני שואלת, משפשפת את כף ידי בנחמדות על ירכיה. היא נאנחת בכבדות, קולה נשבר. "את יודעת מה? מעולם לא חשבתי שזה יקרה. איך ריצ'רד יכול לעשות לנו את זה!