הִצְטַמְקֵתִי. "לֹא, אֲנִי לֹא. אֲפִילוּ לֹא קָרוֹב. אֲנִי וְאַתָּה לֹא יְכוֹלִים לִהְיוֹת שׁוֹנִים יוֹתֵר. לֹא הָיִיתִי טִיפּוּס שֶׁל חֲתֻנָּה כְּשֶׁהָיִיתִי צָעִיר יוֹתֵר, אֲבָל זֶה הָיָה לִפְנֵי שֶׁפָּגַשְׁתִּי אוֹתָהּ. הִיא שִׁנְּתָה הַכֹּל. אֲנִי אִישׁ אַחֵר." הוּא מִשְׁכֵּל בִּכְתֵפָיו. "מָה שֶׁתֹּאמַר. אֲנִי לֹא הוֹלֵךְ מִכָּאן בְּיָדַיִם רֵיקוֹת, לֹא הַפַּעַם. אָבִיךָ לֹא הָיָה יָכוֹל לַעֲ