יצאתי בריצה מהמסעדה, רודף אחרי היילי. שערה הבלונדיני ניתר כשנע בין ההמון, דוחפת את דרכה החוצה. ראיתי את המבט בעיניה כשלאנס סיפר לה את הסיפור שלו. הייתי אסיר תודה לנצח שהיא לא נתנה לו את הסיפוק להטיל עליה את הפצצה. הוא ציפה לתגובה נפיצה. היא לא נתנה לו אותה. כשנעשתה נוקשה, ראיתי את אותו שריון שהיא לבשה ביום הראשון שנפגשנו במשרד שלי. היא שמרה על אנשים במרחק נגיעה. ידעתי את זה כי עשיתי את אותו הדבר.