היילי נופפתי לשלום כשחלפתי על פני לנה, בלי לטרוח לשוחח. קיוויתי שהיא לא חושבת שאני גסה, אבל רציתי להתרחק כמה שיותר מהמשרד שלו. "טיפשה, טיפשה, טיפשה," מלמלתי לעצמי כשהלכתי במורד המסדרון, חובטת באצבע המורה על כפתור המעלית. הרגשתי כמו אידיוטית מוחלטת. הוא ביקש קצת זמן להתמקד בעבודה שלו, ואני הסתערתי לתוך המשרד שלו כמו שור בחנות חרסינה. התירוץ שלי עם הקפה היה חלש. גם אני ידעתי שזה עלוב. ביליתי את כל ה