טראן
זה לא יקרה היום. לא יכולתי לעשות את זה. לא מצאתי את הכוח לדבר עם אף אחד. הסתגרתי בדירה שלי כבר שבוע, ולא הייתי מוכן לעזוב את הנוחות של הבועה שלי. ידעתי שאני לא מתנהג כמו מבוגר אחראי, אבל לא היה לי אכפת.
"לנה," אמרתי כשהיא ענתה לטלפון.
"אל תגיד את זה," היא אמרה, נוזפת בי עוד לפני שאמרתי מילה.
"אני לא יכול. אני לא יכול להגיע היום. או מחר. תפני לי את היומן לפחות לכמה ימים הקרובים."
"טראן מדוקס!
















