ג'נה אני ממש מאושרת כשסלייטר מושך אותי חזרה מאחורי הבר ועוטף אותי בזרועו בחוזקה, ונותן לכל המקום הארור הזה לדעת שאני שלו עכשיו. כל אותן עיניים גבריות רעבות סוקרות אותי ואז מסיטות מבט במהירות. אם זה שאני לובשת את החולצה שלו והזרוע המגוננת שלו סביבי לא היו רמז מספיק, המבט הרצחני בעיניו כשהוא מסתכל על המפגרים הנותרים מעביר את המסר בצורה ברורה וקולנית. "זמן סגירה," סלייטר צועק, ויש נימה קשה בקולו, מאת