וֶוסטון אני נשען לאחור בכיסאי אחרי שהשכבתי את דייזי לישון, אורות העיר רוקדים הרחק למטה. אני לא מצליח להוציא מהראש את המבט שמיס פלאוורס נתנה לי כשענתה לי בגסות. היא נמרצת. אשקר אם אומר שהמחשבה לתת לה שיעור קטן בנימוס לא הדליקה אותי. ידי משוטטת מטה על הבטן שלי, מתמקמת על הירך הפנימית כשאני עוצם את עיני ומדמיין תוצאה שונה מאוד של השיחה הזו היום. תמונות שלה כפופה מעל השולחן כשמושך אותה בחזרה אל הזין ש