"זה מוזר." אני נוקשת על זה שוב, מושיטה יד לתפוס אותו כשאני מבינה שבעוד שהכבל מחובר לטלפון שלי, הוא לא מחובר לקיר. "אוי אלוהים!" אני נאנחת, מבינה שהוא מת במהלך הלילה ולא ישנתי דרך השעון המעורר שלי כי הוא מעולם לא צלצל. אני מחברת אותו, והברק האדום הקטן על המסך מאשר שהטלפון מת לגמרי. "שיט, שיט, שיט." אני מתרוממת מהר מהמיטה, מושיטה יד לשעון על שידת הלילה השנייה. "8:14!" אני כמעט צועקת כשאני משליכה את