אני מסתובבת כשהיא מרימה אחד מהבדים שעליהם מצוירים שני גורים. "בטח שאפשר." אני מחייכת ומובילה אותה לשולחן הקפה, שם הנחתי יריעת ניילון ולקחתי את הצבעים. "באיזה צבע את רוצה להתחיל?" אני שואלת, ומציגה לה כמה אפשרויות. "נצנצים!" היא צועקת וחוטפת ורוד מנצנץ. "איפה אמא שלך?" היא ממקדת את תשומת ליבה בתמונה, ומורחת את הצבע במשיכות מכחול קטנות ואיטיות כמו שהראיתי לה. "אה, אני גרה לבד. ההורים שלי לא גרים אית