אמרה שמי אמרה רייבן, אני בת עשרים ואחת, אשת זאב והאלפא העתידית של להקת הסהר הלבן. כן, קראתם נכון, אני האלפא העתידית והלהקה שלנו היא הגדולה והחזקה ביותר שיש. כששמעתי את האומגות מדברות על ההורים שלי, עצרתי במקום. ההורים שלי שולטים בלהקה שלנו כמעט ארבעים שנה והם לא רוצים לחגוג. "אלסטור, איפה אתה?" אני שואלת את אחי הקטן דרך הקישור המחשבתי שלנו, וכשאני ממהרת במעלה המדרגות, אני מקשרת את החברות הכי טובות שלי. "ידעתם שאמא ואבא שולטים כמעט ארבעים שנה?" אני שואלת אותו כשאני פותחת את הדלת לחדרו של אלסטור והעיניים שלו נפקחות לרווחה כשהוא ממלמל "פאק" לפני שהוא מתיישב ישר. אני מקשרת לאחת האומגות שתדאג לארוחת בוקר במשרד שלי לכולנו, וברגע שכולנו יושבים, אלסטור ואני מספרים להם מה הסיבה לפגישה שלנו. אנחנו יודעים שאנחנו צריכים הרבה עזרה בארגון זה ואני אומרת לכל אחת מהן מה אני מצפה שהן יעשו. אנחנו מצליחים לגרום לכל חברי הלהקה לעזור בצורה כזו או אחרת, מקישוטים ועד ערכת צבעים ואנחנו מצליחים לעשות זאת מבלי שההורים שלנו יגלו. אני אפילו מצליחה לגייס את עזרתה של לונה ג'ס מלהקת הירח הכסוף, היא תדאג להזמין חלק מהבעלי ברית שלנו. תוך שלושה שבועות אנחנו צריכים לארגן הכל וביום המסיבה, אלסטור ואני נוציא את ההורים שלנו לארוחת ערב. אני אפילו לובשת שמלה כדי לרצות את אמא, כולם יודעים שאני לא אוהבת ללבוש שמלה ואם אני יכולה להימנע מכך לשארית חיי, אני אעשה זאת. זו שמלה ירוקת אזמרגד, באורך הרצפה, עם כתף אחת ושסע שמתחיל באמצע הירך בצד שמאל. שלושה פסים של אבנים מבריקות יורדים מהכתף הימנית שלי לאורך הגב עד מעל הישבן ואני משלימה את המראה עם מגפי קרסול שחורים מבד קטיפה עם עקב גבוה. יום שישי של המסיבה מגיע כרגיל ואחרי ארוחת הצהריים אמא ואני עולות למעלה כדי לסדר את השיער והאיפור שלנו, לאחר מכן אנחנו נכנסות לשמלות שלנו ואמא נראית מהממת בשמלה הכחולה מלכותית שלה באורך הרצפה. כחול וזהב הם ערכת הצבעים, בדיוק כפי שהיה בטקס האלפא והלונה שלהם וכשאני רואה את אבא אני המומה. הוא לובש חליפה שחורה בת שלושה חלקים עם חולצה כחולה מלכותית מכופתרת וכך גם אלסטור. "הכנתי לך הפתעה קטנה," אומר אלסטור כשהוא מוציא שתי מסכות שחורות. "אכפת לך לשים את אלה?" הוא שואל ואמא ואבא לוקחים אותן בלי היסוס. שנינו תופסים זרוע ומובילים אותם דרך בית הלהקה לדלת האחורית. מליה וריאה מחכות לנו במרפסת האחורית והן תופסות עמדה מאחורי אמא ואבא, הן מושכות את המסכות בו זמנית. אמא ואבא נראים המומים מהמראה שלפניהם ואני רואה דמעות בעיניה של אמא, נראה שעשינו עבודה מצוינת. אאוס מסמנת לדי ג'יי להתחיל את המוזיקה ובקרוב אמא ואבא יוצאים להתערבב עם האורחים שלהם, צוחקים ומחייכים הם מסתובבים. אלסטור ואני צופים מרחוק עם חיוכים על הפנים. אחרי שעה אני עולה לבמה קטנה וכולם משתתקים, "תודה רבה לכולכם שבאתם. אמא ואבא שלי עמדו כאן לפני ארבעים שנה כדי להישבע לכל אחד מכם שהם יהיו האלפא והלונה שלכם עד היום שבו הם יפרשו". אני מתחילה את הנאום שהכנתי להערב. לכולם יש זמן מדהים ואני מדברת עם כל אלפא ולונה שנמצאים. אני רוקדת עם גמא ובטא ואפילו עם חלק מהלוחמים שלנו, ממש נהנית למרות שאני לובשת שמלה. קצת אחרי חצות אני מחליטה להחליף למשהו קצת יותר בתחום הנוחות שלי וכשאני נכנסת דרך הדלת האחורית אני נפגעת מריח משכר, ריח שהרחתי כמה פעמים במהלך הערב. לא הצלחתי לאתר את הריח עם כל הזאבים האלה מסביב, כי הוא בא ונעלם במהירות בכל פעם. הפעם אני מריחה את האוויר ואני יודעת שמי שהריח שייך לו נמצא בתוך בית הלהקה, אני הולכת לאט יותר לתוך המסדרון. עם כל צעד שאני עושה הריח מתחזק ומינרווה, הזאבה שלי, קופצת למעלה ולמטה בראשי, וגורמת לי לצחקק עליה. אני בתחתית המדרגות כשאני מבינה שהריח מגיע מלמעלה ויש לי תחושה חזקה. מינרווה עכשיו פוסעת בראשי וכמוני היא לא אוהבת לאן זה מוביל אותנו. כשאני מגיעה לקומה הראשונה מינרווה לוחשת "בן זוג" ואני מתחילה ללכת לכיוון חדרי האורחים בקומה הזו, אבל אני יודעת שאין לנו אף אחד שמעביר את הלילה כאן. לפתע רעש עוצר אותי במקום ומינרווה ואני בכוננות גבוהה, היותי בתו של אלפא גורמת לי להגיב מהר יותר מרובם. אני מסתובבת כדי לראות אם יש מישהו מאחורי ואחרי שאני משוכנעת שאני לבד במסדרון אני מסתובבת בחזרה. אחרי שעשיתי עוד שני צעדים אני בכוננות גבוהה שוב, אבל הפעם אני יודעת שהצליל מגיע ממקום כלשהו מלפני ואני עושה עוד צעד בזהירות. לאט אבל בטוח אני מתקרבת לריח ולאט מופיע חיוך על פני, אני מאמינה שמינרווה צודקת. מינרווה נעשית נסערת יותר ככל שאנחנו מתקרבות לריח, אבל היא לא יכולה להסביר לי למה ואני מחליטה להתעלם ממנה לעת עתה. מעקב אחר הריח הוביל אותי לחדר האחרון מצד ימין וכשאני מניחה את ידי על ידית הדלת אני שומעת מישהו נאנק. לא יודעת מה יכול להיות מאחורי הדלת אני מסובבת בשקט את ידית הדלת ואני מתחילה לדחוף את הדלת לאט ובשקט. עיני מתרחבות למראה שלפני ואני שומעת את מינרווה שואגת בראשי. גבר עומד למרגלות המיטה ולפניו אישה על ארבע, הם כל כך שקועים זה בזה שהם אפילו לא שמים לב אלי. הגבר מסובב לאט את ראשו לעברי כשהוא ממשיך לדפוק לתוך האישה, יש לו חיוך מרוצה על פניו ואני מבינה שגם האישה מסתכלת עלי עכשיו. "אני, דמיאן מלהקת ההר האפל, דוחה אותך כבת הזוג שלי. אני לא צריך בובת ברבי". אומר הגבר ואני שומעת את מינרווה מייללת בראשי, אני יודעת שהוא בן הזוג שלנו אבל הוא ממש לא רוצה אותנו. "אני, אמרה מלהקת הסהר הלבן, דוחה אותך כבן הזוג שלי". אני עונה והגבר קורס על הרצפה מכאבים.