אמארה אני צופה מקו העצים כשהגברים סוף סוף מפנים את תשומת לבם חזרה אל החורשה ואני כמעט פורצת בצחוק למראה ההמום שעל פניהם, הם אפילו לא שמו לב שיצאנו. אני רואה אחד מהם מתמקד בקו העצים שלנו, אבל אני יודעת שהוא לא יוכל למצוא אותי. כשאני מתרחקת ממקום המסתור שלי אני משליכה עוד מבט מעבר לכתפי, לפני שאני חוזרת למשרד שלי ושוקעת בניירת שמחכה לי, אם בכלל תהיה לי הזדמנות להתחיל לעבוד. אני יודעת שהחברות הכי טוב