אמארה "אאוס, תביאי את הלוחמים לשטח הפתוח." אני אומרת כשאני ניגשת לקבוצת הנשים ליד מגרש האימונים. אאוס וריאה לא מהססות לרגע ומנחות את הלוחמים שאני רוצה להעריך דרך הקישור המנטלי, בזמן שאני הולכת לאיונה ומליה כדי שהן ילוו אותי לשטח הפתוח. השטח הפתוח הוא רצועת שטח הפקר בין הלהקה שלנו לזו של השכנים שלנו, אנחנו משתמשים בו כדי להעריך את הלוחמים החדשים שלנו או כדי לאמן אותם לבנות את המהירות שלהם. אנחנו גם משגיחים עליו במהלך הסיורים שלנו, כי זו הדרך המושלמת עבור נוכלים לנסות לקבל גישה לשטח שלנו. השטח הפתוח משתרע מהגבול הצפוני שלנו לגבול הדרומי שלנו, מה שהופך אותו לגבול המזרחי שלנו, לא שאיזה נוכל הצליח לחדור לגבולות שלנו ואם זה תלוי בי הם לעולם לא יצליחו. במשך שלושת השבועות הבאים אני לא רק אשתמש בשטח הפתוח כדי לאמן את הלוחמים שלנו, אלא גם כדי להכין את עצמי לתחרות קו הדם של האלפא. אני נכנסת לשטח הפתוח והעיניים שלי נמשכות לגבול המערבי של להקת ההר האפל, בעשר השנים האחרונות ראינו מישהו מהלהקה שלהם רק כמה פעמים. "אוקיי, גברים. היום אנחנו משחקים "תפוס את הדגל" ואני רוצה שתדברו על אסטרטגיה עם אאוס וריאה, ברגע שהראשון מכם יבוא בשבילי יש לכם שעה להשיג את הדגל ממני. אני מבטיחה לכם, אני אעשה כל מה שאני יכולה כדי לשמור על הדבר הארור הזה. אז, בהצלחה." אני אומרת כשאני מתרחקת מהקבוצה עם איונה ומליה. שעה לאחר מכן אני עדיין הבעלים הגאה של הדגל וכל לוחם שוכב על הגב, מנסה לתפוס את נשימתו. הם עשו עבודה לעזאזל, אבל אני פשוט מהירה מדי בשבילם ואני צריכה להודות שאני יודעת שהם לעולם לא יצליחו. אפילו החברים שלי מעולם לא הצליחו, אפילו לא בעזרתו של אלסטור. בארבעת הימים האחרונים שיחקנו "תפוס את הדגל" שלוש פעמים ביום ובכל יום מספר הלוחמים שמצטרפים גדל. אאוס סיפרה להם ביום השני למה השתמשתי בסוג האימון הזה וכל אחד מחברי הלהקה שלי רוצה לעזור לי להתכונן. פעמיים ביום אני משחקת את זה עם הלוחמים שלי, רק כדי לשפר את עצמי ואותם והם הופכים לקנאים. פעם ביום עם הגורים, כולם אוהבים את הריצה והאמהות שלהם עומדות על הגבול שלנו ומעודדות אותם. אמא ואבא הצטרפו אליהם כבר פעמיים והחיוך הענק על פניה של אמא הוא מראה לעיניים כואבות. הבוקר קבוצת הלוחמים היא הגדולה ביותר שהייתה אי פעם ואני צוחקת כשאני רואה אותם מתווכחים עם אאוס וריאה על מה עשויה להיות הדרך הטובה ביותר לנסות ולתפוס את הדגל. "בואו נעשה את זה קצת יותר מעניין. כמה סכינים אתם חושבים שאני יכולה לגנוב?" אני שואלת את איונה ומליה דרך הקישור המנטלי שלנו ואני שומעת את הצחקוקים שלהן כשהן חושבות על השאלה שלי. איונה חושבת שאולי אחת או שתיים ומליה חושבת שאולי אצליח לתפוס חמש סכינים. יש שמונה עשר לוחמים בשטח הפתוח ולכולם יש לפחות סכין אחת בחגורה, כך שהמינימום יכול להיות שמונה עשרה אם אני יכולה לקחת אחת מכל אחד מהם. כשאאוס וריאה הולכות לכיוון שלנו אני שואלת אותן את אותה שאלה דרך הקישור המנטלי. ריאה מסכימה עם מליה אבל אאוס חושבת שאני יכולה אולי לתפוס שש סכינים ואני מחייכת על חוסר הביטחון שלהן בי. ענף שנשבר משמאלי גורם לי להיות בכוננות גבוהה וכך גם כולם בשטח הפתוח איתי, אבל אני רואה שזה לוחם של להקת ההר האפל. לפתע עוד חמישה גברים מתקדמים ואני שומעת את אאוס אומרת דרך הקישור המנטלי "טעים" ואנחנו פורצות בצחוק. "אוקיי, אם אתם רבותיי מוכנים אני מציעה שתתחילו." ריאה קוראת ללוחמים שלנו. אני מתרחקת מהקבוצה כשהלוחמים מתפזרים ולאט לאט עושים את דרכם אלי. מיילס הוא הראשון שמסתער עלי, אבל כבר ראיתי את זה בא ואני במהירות זזה הצידה. הוא נחבט בקרקע עם הפנים קדימה ואני שומעת את איונה קוראת "אאוץ'" כששני לוחמים מנסים אחר כך. אני רצה סביבם, אני קופצת מעליהם ומחליקה מתחתיהם. מליה שורקת כשהשעה חלפה ואני תופסת את הדגל מהחגורה שלי עם חיוך ענק על הפנים שלי. "מצטערת, חבר'ה. לא איבדתי כלום." אני צועקת כשאני הולכת לכיוון מליה, "לרוע המזל כולכם איבדתם משהו." והבנות מרימות את כל הסכינים שלקחתי מהם. נסטור פורץ בצחוק כשהוא מבין שלקחתי את שתי הסכינים שלו וכל לוחם מסתכל מהסכינים אלי ובחזרה, לא מבין איך הצלחתי לעשות את זה. תסאוס אתמול אחד הלוחמים שלנו סיפר לי שחברים בלהקת הסהר הלבן משתמשים בשטח הפתוח בין הלהקות שלנו לאימונים והבוקר אמרתי ללוחמים שלי להזהיר אותי אם הם יופיעו שוב. לא אכפת לי שהם משתמשים בו, אבל תהיתי למה הם לא משתמשים במגרשי האימונים שלהם. "אלפא, הם חזרו לשטח הפתוח." אחד הלוחמים שלי מודיע לי ואני אומר לאנשים שלי לעקוב אחרי. דמיאן התאמן קצת יותר מהרגיל, אבל לא כמו שאני חושב שהוא צריך ואני מרגיש שהוא לא יעבור את הסיבוב הראשון. כשאנחנו מתקרבים לגבול המערבי שלנו אנחנו יכולים לשמוע פטפוטים שמגיעים מהשטח הפתוח ורוב הקולות שייכים לזכרים, אבל כשאנחנו מפנים את קו העצים אני יכול לראות כמה נקבות איתם. הנקבות עומדות יחד וכך גם הזכרים, מה שגורם לי לתהות מה קורה. "אלה לוחמים של להקת הסהר הלבן, תסאוס. כולל הנשים, תסתכל על הסמל על הז'קט שלהם." אפולו מציין ואחרי שהסתכלתי על כולם אני מסכים איתו, אלה לוחמים. אחת הנקבות צועקת לזכרים ונקבה אחרת מתרחקת מהקבוצה שלה. אחת הנקבות בצד קוראת "אאוץ'" כשאחד הזכרים פוגע בקרקע וכולנו צוחקים כשאיאקס ממלמל, "מזל של מתחילים." זמן קצר לאחר מכן הוא ממלמל "פאק" כשאנחנו רואים את הנקבה מתחמקת מכל ניסיונות הזכרים לתפוס אותה. "זאת עם השיער הערמוני היא הבת של דלתא, פגשתי אותה כשהיא הייתה בערך בת שתים עשרה והזאת עם השיער השחור כפחם היא הבת של גמא." אפולו אומר. קסנתוס אומר לנו שהנקבה עם השיער החום בהיר היא הבת של בטא והנקבה עם השיער החום הכהה היא גם הבת של דלתא. "מי הנקבה עם השיער הבלונדיני אפר?" ג'וש, אחד הלוחמים שלי שואל ואף אחד מאיתנו לא יכול לענות על השאלה הזאת. נקישת משרוקית מחזירה את תשומת הלב שלנו לשטח הפתוח וכל לוחם שוכב על הגב כשהנקבה מושכת משהו מאחורי גבה. "תפוס את הדגל." ג'וש אומר ואני צריך להודות שהוא צודק, הם מעולם לא נועדו לתפוס אותה. הם נועדו לתפוס את הדגל, אבל נכשלו בצורה עלובה ואני נדהם כשאני רואה את הנקבות האחרות מרימות ידיים מלאות סכינים. כל לוחם בודק את החגורות שלו ונראה שהיא לא רק החזיקה את הדגל, אלא גם לקחה את כל הסכינים שלהם מהם. קסנתוס צוחק כמו משוגע כשהוא צופה במבטים ההמומים על פניהם של הלוחמים ואני צופה באחד הלוחמים ניגש אליה, הוא קד קידה כשהוא מדבר אליה. כל הזכרים מראים לה כבוד עמוק ומידאס חושב שהיא עשויה להיות הבת של הלוחם הראשי שלהם. הדרך בה היא מחזיקה את עצמה אומרת לי שהיא זאב בדרגה גבוהה, אז הוא עשוי להיות צודק מכיוון שלוחם ראשי נחשב לזאב בדרגה גבוהה. לפתע השטח הפתוח שקט לחלוטין וכשאני מרים את ראשי אני רואה שכולם נעלמו. אני מותח את עיני כדי לראות אם אני עדיין יכול לזהות אותם, אבל זה לא עוזר ואני רואה מבטים מופתעים גם על האחרים. הם גם לא שמו לב שהם עזבו וחלק ממני מרגיש הקלה שלא הייתי היחיד שהחמיץ את זה, אני צוחק כשאני מסתכל על החברים הכי טובים שלי. זמן קצר לאחר ארוחת הצהריים ג'וש מקשר אותי שוב כדי לספר לי שהם חזרו, אבל הפעם עם חבורה של גורים ואני אומר לו פשוט להתעלם מהם מכיוון שאנחנו כבר יודעים למה הם משתמשים בשטח הפתוח. אני מחזיר את המיקוד שלי לניירת שלפני, אבל המחשבות שלי ממשיכות לנדוד בחזרה לנקבה בשטח הפתוח. אני עדיין לא הצלחתי לגלות מי היא, אפילו אבי לא הצליח לומר לי אחרי שתיארתי אותה ואני יודע שהוא פגש את רוב החברים שלהם כשהוא עדיין ניהל את הלהקה שלנו. אבי נראה די מופתע כשסיפרתי לו במהלך ארוחת הצהריים מה ראינו. לרגע אפילו חשבתי שהוא לא האמין לי, אבל האנשים שלי שאישרו את הסיפור שלי שינו את המבט על פניו והוא שינה במהירות את הנושא כשדמיאן הצטרף אלינו. לא הייתי היחיד ששם לב וקסנתוס היה זה ששאל דרך הקישור המנטלי שלנו מה זה היה, אבל ידעתי כמוהו.