איילה: התעוררתי בזרועותיו של סטפנו כשהוא העביר את אצבעו על גב התחתון שלי. עור הברווז התרומם על פני עורי, ולא יכולתי שלא לשים לב כמה הוא נראה רגוע, ואם כבר, כמה הזאבה שלי נראתה רגועה במצב הזה. מבטו הצטלב עם שלי והוא חייך כשמשך אותי קרוב יותר לנשק את רקתי. הנשיקה שלו הייתה עדינה, אבל ידעתי שהיא טומנת בחובה יותר משמעות ממה שהמילים שלו אי פעם יכלו, וזה משהו שלא יכולתי שלא להתאהב בו. אלה היו המחוות הקט