סטפנו: הסתכלתי על איילה לכמה שניות לפני שניערתי את ראשי וניגשתי לשבת על הכיסא שהוקצה לי בראש השולחן, מול אנדראה. הממזר המקולל היה ידוע במסירות ובעבודה של עובדיו, אבל הוא היה חלאה, והעובדה שהיא עבדה בשבילו הייתה משהו שלא הבנתי. "מר ד'סוזה, זה תענוג לראות אותך בבניין שלנו." הוא אמר, ואני גלגלתי את עיניי כשדאגתי להימנע ממבטה של איילה, לא רציתי שהיא תיכנס לצרות. למרות שהייתי הולך לוודא שהוא לעולם לא י