ריקר: "זרקתי את הפיתיון," אמרתי, מסתכל על אלכסיי, הבטא שלי, שהמשיך לנעוץ את עיניו באילה כשהתרחקה מבית המרקחת. ליבה דפק בחוזקה בתוך כלוב הצלעות שלה, ויכולתי לראות את ידה רועדת בבירור מרחוק. לעורי שלי עלו צמרמורות, ולא יכולתי שלא לזעוף על כך. הזאב שלי עדיין הגיב למגע שלה, וזאת למרות הדחייה. חזי כאב, והסבתי את מבטי לפני שהבטתי בשקית הדברים שהיא קנתה על הרצפה. האישה אפילו שכחה את הדברים שהיא קנתה, וזה