איילה: התעוררתי כשסטפנו כורך את זרועותיו סביבי. ליבו הלם בחוזקה בכלוב הצלעות שלו, ולא יכולתי שלא לכווץ את מצחי בבלבול לפני שעיבדתי את מה שקרה בינינו אמש. אפילו לא ידעתי איך לאו הצליח לשכנע אותי לעשות את זה, אבל הייתי יותר מאסירת תודה על כך שחזרתי הביתה. אם כבר, ידעתי שאם לא הייתי, סטפנו היה נסער מעבר לכל, וזה לא היה משהו שרציתי. "בונג'ורנו, במבינה," הוא לחש לי, וליבי התנפח. "בוקר טוב, ילדה קטנה."