סטפאנו: "איילה, לכי לנוח," אמרתי, ועזבתי את ידה של האישה. היא הביטה בשורש כף ידה לכמה שניות לפני שנענעה בראשה, מנסה בבירור להתעורר ממה שחשבה עליו. ליבה פעם במהירות, ונאלצתי להיאבק ברצון לגלגל עיניים לנוכח הגישה שלה לפני שעשתה צעד אחורה. היא לא הסתובבה לומר מילה כשיצאה מחדרי, ולא טרחה לחכות למטען שבשבילו הגיעה מלכתחילה. אנחתי והבאתי לה מטען לפני שעקבתי אחריה לעבר חדר השינה שלה. היא עמדה באמצע החדר,